לפעמים המשמעות של החופש הגדול היא בדידות גדולה

צמד המילים "החופש הגדול" טומן בתוכו עולם ומלואו.

עבור רוב הילדים והילדות זו תקופה של בילויים, חוויות והרבה זמן עם החברים.

אבל עבור ילדים וילדות עם קשיים חברתיים, זו עלולה להיות תקופה של בדידות, עצב והסתגרות.

אם במהלך השנה יש את ביה"ס והחוגים, שעוזרים לשמור על אינטראקציות עם ילדים וילדות אחרים, הרי שבחופש הגדול המסגרות האלו לא קיימות יותר וילדים בלי מעגל חברים קרוב עלולים למצוא את עצמם בבית, עם בדידות גדולה. 

אלו ילדים שלאו דווקא ידברו את הכאב שלהם, אבל הוא יהיה שם.

בעידן של היום, כמעט וודאי שהם ייחשפו לתמונות ושיתופים של ילדים אחרים מבילויים חברתיים. 

הם עלולים לחוש קנאה, עצב, כאב ובושה. הביטחון העצמי שלהם ייפגע. 

עבור הילדים האלו, החודשים של החופש הגדול עלולים להרגיש כמו נצח.

אם אתם הורים לילדים עם מעגל חברתי, הנה כמה דברים שאפשר לעשות, כדי לצמצם את הסיכוי שתהיה לילדים ולילדות עם קושי חברתי חוויה שלילית בחופש הגדול הקרוב:

דברו עם הילד/ה שלכן –תבדקו אם הם יודעים על ילדים/ות שקשה להם חברתית, שאולי לא מוזמנים למפגשים ובילויים. תציעו שיזמינו לפעילות אחת (שהם יבחרו) גם את אותו ילד/ה. חזקו את "השריר האמפתי" שלהם.

מודעות – אם אתן מארחות פעילות חברתית אצלכן בבית, שימו לב מי הילדים/ות שהוזמנו. אם מדובר, למשל, ב-10 מתוך 12 ילדים/ות, ודאו שגם השניים החסרים הוזמנו ואל תאפשרו סיטואציה שבה הם לא חלק מהמוזמנים. 

 

תזכרו שאחד התפקידים שלכם כהורים, הוא לחנך את הילדים/ות שלכם לראות את האחר, להפגין אחריות, אמפתיה וערבות הדדית.

 

אם אתם הורים לילד עם קושי חברתי, הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לחזק אותו/ה ולנסות לעזור לייצר חוויה חיובית בחופש הגדול:

חיזוק ביטחון עצמי – תעזרו לילד/ה שלכן לראות את הערך שלו, גם מחוץ למעל החברתי.

את היכולות שלו בתחומים אחרים (ספורט, קריאה, אחריות בבית…) ואת היכולת שלו להתגבר על קשיים ואתגרים. 

בנוסף, חזקו את תחושת השייכות שלו בבית – את היכולת שלו לתרום ולעזור; את החשיבות שלו במערך המשפחתי וכד'.

פעילויות מחוץ לבית – המעגל החסרתי לא חייב להיות מבוסס רק על ביה"ס.

קייטנות, פעילויות שכונתיות, קבוצות עניין – כל אלו יכולות להיות מרחב חברתי חשוב ושמעותי.

ייזום פעילויות משותפות – ככל הילד/ה שלכן צעיר יותר, כך היכולת שלכן להיות מעורבת חברתית עולה. נסו ליזום מפגשים חברתיים עם אימהות/משפחות אחרות. לפעמים, מפגשים שבהן אתן נוכחות יכולות להקל על הילד/ה, להעניק לו את הביטחון שהוא צריך כדי להיפתח קצת יותר מהרגיל. 

לא "בכוח" – הילד/ה שלכן צריכים קודם כל להרגיש שאתן בצד שלהם. תקשיבו. תישארו רגועות. תתמכו. אל תמהרו לתת עצות ואל תכניסו אותם לסיטואציות חברתיות שהם מתנגדים אליהן. 

אפשרו להם להתקדם בקצב ובדרך שמתאימה להן. 

קבלו התייעצות/הדרכה – אם אתן לא בטוחות ומה ואיך נכון לעשות, פנו אל גורם מקצועי שיוכל לתמוך בכן ולהדריך אתכן. 

תזכרו שאחד התפקידים שלכם כהורים, הוא לתמוך בילד/ה שלכן – להקשיב, לחזק, ליצור הזדמנויות למפגשים חברתיים ולהעניק כלים להתמודדות. אם הילד שלכן ירגיש שאתן מבינות אותו ומאמינות ביכולות שלו, יש סיכוי טוב יותר שהוא יעז להתנסות ויאמין בעצמו.