איך לספר לילדים/ות שאתם נפרדים?!

לפני שנתחיל לצלול לאיך לספר, כמה מילים אליכם – אין לי ספק שמדובר ברגע לא פשוט. אבל ככל שתגיעו אליו מוכנים יותר ומתואמים יותר, כך תוכלו לתת לילדים שלכם את המידע המדויק ואת התחושה המירבית של ודאות, בתוך המצב המשתנה שהמשפחה שלכם נמצאת בו.

חשוב שתזכרו, אתם נמצאים בתהליך הזה כבר תקופה מסוימת והם רק עכשיו הולכים להיכנס אליו. תנו להם זמן לעכל את הדברים, לשאול שאלות ובעיקר להסתגל לרעיון.

יכול להיות שהתגובה הראשונית שלהם לא תהיה מה שציפיתם. זה בסדר. כל אחד ואחת מאיתנו מתמודד עם דברים באופן אחר. תאפשרו להם לקבל את מה שהם צריכים ובעיקר, תנו להם את ההרגשה שהתפקיד שלכם כהורים שלהם לא משתנה ואתם שם עבורם מתי שיצטרכו.

דבר אחרון – השיחה הזו היא התחלה של תהליך, שבו הילדים שלכם (ואתם) יסתגלו למבנה החדש של המשפחה. ככל שתמשיכו להיות מתואמים ביניכם, כך המסר אליהם יהיה ברור יותר וכך תוכלו לתת להם תחושה חזקה יותר שהתפקיד שלכם כהורים לא השתנה. 

ועכשיו 10 דגשים חשובים:

עיתוי – רצוי לקיים את השיחה, כשיש לכם את המידע הבסיסי, כמו איפה יהיו שני הבתים ואיך יתחלק השבוע. בנוסף, רצוי שזה יהיה קרוב יחסית למועד הפרדת הבתים, כדי לקצר את זמן חוסר הוודאות.
 
מיקום – מקום ניטרלי ושקט בבית הנוכחי שלכם, כגון סלון או מטבח. ככה תוכלו לקיים את השיחה בשקט, ללא הסחות, והמרחב הפרטי של כל אחד/ת יישאר פנוי וניטרלי.
(חשוב לכבות מסכים וטלפונים, שעלולים להוות הסחת דעת). 
 
מה להגיד (וגם מה לא) – מה שאתם מסכימים עליו, מבלי להיכנס לפרטים שקשורים לסיפור האישי שלכם ומבלי להגיד דברים רעים על ההורה השני.
 
חשוב שהילדים יבינו שזה הקשר הזוגי ביניכם שמשתנה, אבל לא הקשר שלכם איתם והעובדה ששניכם ביחד ההורים שלהם (אפשר להגיד משפט בסגנון "המשפחה משנה צורה").
 
אתם יכולים לשתף אותם שזו לא החלטה שהתקבלה בקלות, שעצוב לכם שככה הדברים וכד'.
קחו בחשבון, שככל שגיל הילדים עולה, כך ייתכן והם ישאלו שאלות.
תענו על מה שמתאים ואל תיכנסו לפרטים שקשורים בזוגיות שלכם והסיבה לפרידה. 
 
בכל מקרה, זו שיחה ראשונית שמטרתה העיקרית היא לשתף את הילדים בשינוי שעומד להגיע ולהרגיע כל חשש שעשוי לעלות. אם לא מרגיש לכם נכון להעמיס בפרטים טכניים (למשל, ימי שהות ואיסופים) והילדים לא מעלים שאלות בעניין, אפשר בהחלט לשמור את זה לשיחה בזמן אחר.
 

אחידות המסר – חשוב שתדברו באותה שפה ותהיו מתואמים במסר. לכן, השיחה הזו צריכה לבוא אחרי שישבתם ביחד והסכמתם על מה שהולך להיאמר.

דברו בשפה שכוללת את שניכם ("אנחנו"). "החלטנו להתגרש", "אנחנו מרגישים"…

המסר שצריך לעבור בסופו של דבר הוא "אנחנו (ההורים) נגור בשני בתים נפרדים" ויהיה את "הבית שלכם עם אמא" ו"הבית שלכם עם אבא".

שניכם ביחד – זו שיחה ראשונה שבה הילדים מגלים שהחלטתם להיפרד. בהמשך ייתכן שהילדים יחזרו אליכם עם שאלות, לפעמים אל אחד/ת מכם, זה בסדר. 

בשלב הראשון, חשוב שהילדים ידעו ששניכם ביחד שם עבורם.

שיחה משפחתית – גם אם יש לכם ילדים בגילאים שונים, חשוב שהשיחה הראשונית תיעשה ביחד, כדי שלא ייווצר מצב שבו אחד הילדים צריך להסתיר משהו מאחיו. 

מרגע שסיימתם להעביר את המידע שהסכמתם עליו, אפשרו לכל ילד/ה את מה שמתאים לו/ה. 

כך, למשל, אם ילד צעיר יותר מבקש ללכת לשחק, בזמן שאחיו הבוגר רוצה להישאר לשאול שאלות, אפשרו לילד הצעיר לקום והישארו עם אחיו. 

זמן פנוי ובלי הסחות דעת – לא חשוב היום, כן חשוב זמן שבו אתם והם פנויים וללא הסחות דעת.

אחרי השיחה חוזרים לשיגרת היום, אבל יחד עם זאת, תהיו גמישים וקשובים למה שהילדים צריכים והישארו זמינים עבורם (כלומר, אל תנהלו את השיחה כשאתם יודעים שזמן קצר אחריה אתם צריכים לצאת להתחייבות אחרת). 

מסרים חשובים – בשיחה הזו ולאורך כל הדרך:

  •  זה לא קשור אליהם (במובן של משהו שהם עשו) – תדגישו שהבחירה היא לא להמשיך כבני זוג, כי האהבה ביניכם השתנתה. אתם יכולים לדבר על תהליך והחלטה שלא התקבלה בקלות או ברגע אחד. הדגישו שהם לא אלו שגרמו למצב והם לא יכולים לתקן אותו.
  •  כל רגש הוא לגיטימי – כדי שהילדים ירגישו נוח לשתף אתכם בתחושות שלהם, תנו לגיטימציה לכל רגש שעולה (גם אם מדובר בכעס שמופנה כלפיכם). אתם יכולים גם לשתף ברגשות שלכם (למשל, עצוב לנו שככה הדברים, אבל אנחנו בטוחים שזה הדבר הנכון לטובת כולנו).
  •  "אנחנו ממשיכים להיות ההורים שלכם ביחד" – השינוי הוא במערכת היחסים של שניכם ולא במערכת היחסים של כל אחד מכם איתם. תנו להם את הביטחון בהורות שלכם ובאהבה שאתם חשים כלפיהם. 

להכין תשובות לשאלות אפשריות – גם זה יאפשר לכם להיות מתואמים ולדבר באותה שפה.

שאלות כמו  "איפה נגור?", "למה אתם מתגרשים?", "אתם עוד אוהבים אותי?"….

אם עולה שאלה שלא צפיתם אותה ומרגישים שהתשובה מורכבת מדי לאותו רגע, כדאי להגיד שזו שאלה טובה ואתם צריכים לחשוב איך לענות עליה. חשוב שלאחר מכן תשבו ביחד, תגיעו לתשובה מוסכמת ותחזרו עם התשובה לילד ששאל.

אם עולה שאלה כמו "אתם מתגרשים בגללי?" – נסו להבין למה עולה השאלה הזו, כדי שתוכלו לתת את התשובה המתאימה ביותר (למשל, ייתכן שמה שעומד מאחורי השאלה הוא ניסיון להבין אם התנהגות מסוימת הרחיקה ביניכם וככה תוכלו לתת מענה מדויק יותר, שירגיע את החשש ו/או רגשות האשמה).

זכרו שלא חייבים לענות לילדים על כל השאלות. אם הם שואלים על מערכת היחסים ביניכם או להבין לעומק מה בדיוק קרה, אפשר להגיד שזה משהו שהוא שלכם ואתם לא חושבים שזה משהו שהם צריכים להיות חלק ממנו. תתמקדו במה שכן. 

שתפו את הסביבה הקרובה – אל תבקשו מהילדים לשמור את זה כסוד ואפשרו להם לקבל תמיכה מהסביבה (במידה והם מרגישים צורך).

אחרי ששוחחתם עם הילדים, ספרו למשפחה הקרובה, לצוות החינוכי ולכל מי שאתם חושבים שיוכל לתמוך בהם במידת הצורך. 

 

יש לכם עוד שאלות? לא בטוחים מה נכון להגיד?

מוזמנים ליצור איתי קשר ולתאם שיחה.