קודם תחשבו על התשובה ואז תקראו את הפוסט 😊
ההורות שלנו מלאה באתגרים.
לפעמים מסתכלים על שנים מסוימות בהורות – גיל שנתיים, גיל ההתבגרות – אבל בתכלס היומיום שלנו מאתגר עם ובלי שנחלק אותו לתקופות כאלו או אחרות. שלא לדבר על העובדה שכל ילד/ה והאתגרים שלו/ה…
אבל אם אבקש ממך לבחור אתגר אחד, שהוא בעיניך הגדול מכולם, מה הוא יהיה?
עבורי יש אתגר אחד, שמלווה אותי לאורך השנים, עם כל אחד מהילדים שלי, וזה היציאה מהאוטומט.
האתגר של לא "ליפול" למקומות האלו שאני פשוט עונה או אומרת את הדבר הראשון שעולה לי בראש. המקומות שבהם אני פשוט מגיבה, בלי לחשוב אם זה מה שבאמת נכון בעיני או לא.
אלו בדרך כלל המקומות שגורמים לי להתחרט, להרגיש לא במיטבי.
ברגע שהבנתי שזה אתגר גדול עבורי ושהוא משפיע על מערכות היחסים שלי עם שלושת הילדים, יצאתי למסע של למידה, שהיו בו כל מיני שלבים ותובנות:
דבר נוסף שלמדתי הוא להחליף את האוטומט של "לא" במשפט "אני צריכה לחשוב על זה".
מה שיפה במשפט הזה, שהוא מאפשר לי לקחת רגע, לחשוב מה נכון בעיני ורק אז לתת תשובה.
שלא תבינו לא נכון, יש עדיין רגעים שבהם אני עדיין "נופלת". מגיבה באוטומט. וזו עדיין חוויה מתסכלת. אבל במקביל אני גם ממשיכה ללמוד ולדייק את האמא שאני רוצה להיות.
אז מה האתגר הכי הגדול שלך בהורות ומה הוא לימד אותך?
