מחקר שערכו לאחרונה ד"ר סיון ג'ורג'-לוי וד"ר רוני לסלו רוט מצא:
אנשים עם הפרעת קשב נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות בזוגיות.
הם חווים יותר פרידות/גירושים; יש להם יותר ריבים, קונפליקטים ואי-הבנות עם בני/ות הזוג.
ממצא חד-משמעי במחקר העלה כי, כשיש לאחד מבני הזוג הפרעת קשב, שני בני הזוג מדווחים על שביעות רצון פחותה מהקשר וגם על תחושת בדידות בתוך הזוגיות.
הפרעת קשב שמתבטאת, בין היתר, בקושי בניהול עצמי, הופכת זוגיות לאתגר עבור שני בני/ות הזוג.
במקרה כזה, שני בני הזוג מרגישים שהם 'נותנים יותר ממה שהם מקבלים', מה שמעלה תחושות של תסכול, החמצה, דרישות גבוהות ולחץ.
הרבה משתתפים סיפרו שבני הזוג עם הפרעת הקשב לא שמים לב – הם מוסחים, מתפתים להציץ במסך – וזה מתפרש כקרירות או זלזול. (בפועל, מדובר בקושי אמיתי לשלוט בקשב ובתגובות).
אחד הדברים המרכזיים שעוזרים בהתמודדות הזוגית הוא אמפתיה מצד שני בני הזוג.
כששני בני הזוג מצליחים להרגיש אחד את השנייה ולבוא זה לקראת זו, הקשר מתחזק ומתייצב.
חשוב לזכור שלבני זוג עם הפרעת קשב עשויות להיות יכולות ותרומות משמעותיות וייחודיות למערכת היחסים.
האימפולסיביות, לדוגמא, יכולה לבוא לידי ביטוי גם בספונטניות, מחוות רומנטיות מפתיעות ועוצמות רגש גבוהות.
אם את בזוגיות עם הפרעת קשב ומתחברת לתחושות האלו, חשוב שתדעי: את לא לבד.
זה באמת יכול להיות מורכב, מאתגר ומסתכל לפעמים,
אבל עם מודעות, אמפתיה, תקשורת טובה וחלוקת תפקידים מותאמת, הכל יכול להיות קל יותר.
